החלטה בתיק פש"ר 35656-02-12

ביום 23.9.12 נתתי החלטה בעניין ניהול הליכי מימוש נכס דירה בהוצאה לפועל ובפיקוחי, במסגרתו הוריתי למתן צו פינוי. לפניי בקשה בהולה מטעם החייבים להורות על דחיית מועד הפינוי הקבוע ליום 15.10.12.

1. בהחלטתי מיום 23.9.12, סקרתי ארוכות את השתלשלות ההליכים וטענות הצדדים בתיק זה ואף ציינתי כי: " עם כל הצער שבדבר, נוכח מצבם הבריאותי והכלכלי של החייבים ונוכח נסיבות חייהם האישיות, במקרה דנא עולה, כי החייבים ניצלו עד תום את הליכי בית המשפט ואת הזכות העומדת להם בדין, לקבלת דחיות במועד פינוי הנכס".
2. לפיכך הוריתי על מתן צו פינוי החייבים מהנכס נשוא הבקשה, ליום 15.10.12.
3. ביום 9.10.12, הגישו החייבים בקשה בהולה להורות על דחיית מועד הפינוי הקבוע ליום 15.10.12 ולקבוע כי מועד הפינוי יידחה בעשרה חודשים.
4. בהחלטתי מיום 9.10.12 דחיתי את מועד הפינוי עד ליום 1.11.12 וזאת עד להחלטה אחרת ובמטרה ליתן לצדדים הזדמנות להגיב, בהחלטה נוספת הוארך המועד לתגובת החייבים עד ליום 8.11.12.
5. בבקשתם תיארו החייבים בשנית את נסיבות חייהם ובריאותם, לרבות נסיבות מותו של בנם ניר ז"ל ביום 19.8.11.
6. כאמור, נסיבות אלה היו ידועות לבית המשפט ומצביעות בין היתר, כי מתן דחיות חוזרות ונשנות מאוגוסט 2011 ועד היום, לא הביא את החייבים לדאוג לעצמם לדיור חלופי ולשתף פעולה לשם מימוש הנכס בעודו פנוי.
7. עוד אזכיר, כי מועד הפינוי המקורי, לאחר מתן דחיות, נקבע ליום 7.12.11 וכעולה מבקשת החייבים, לא עשו מאז ועד היום כל מאמץ לשתף פעולה עם החלטות הדחייה בערכאות השונות.
8. החייבים מתגוררים בדירה המהווה למעשה שלוש דירות שאוחדו. במהלך התקופה בה נידון תיק הפש"ר לא נעשה דבר על מנת לחלק את הדירה לשלוש דירות - האם, מהן היא מורכבת ולאפשר מימוש חלק מהנכס לטובת הנושים.
9. מנסיבות אלה, לא עולה ולו צל של אפשרות שדחייה נוספת כמבוקש, תביא את החייבים לנקוט בפעולה כלשהי לפתרון מצבם.
10. בית המשפט דן בבקשת הנאמן המיוחד והחליט כי מימוש הנכס ייעשה בידי ההוצאה לפועל. מכאן נובע כי גם סוגיית הדיור החלופי נמצאת בסמכות ההוצאה לפועל ומן הסתם תידון שם.
11. בית המשפט הורה לצדדים לעדכנו בכל הנוגע להליכי מימוש הנכס על ידי ההוצאה לפועל.
12. כונס הנכסים ציין בתגובתו מיום 14.10.12, כי החייבים קיבלו הזדמנויות למכביר והלכה למעשה הותר להם להמשיך ולהתגורר בנכס במהלך תקופה ארוכה בה ניהלו הליכים משפטיים.
13. בתגובתו ציין המנהל המיוחד, כי יש להפריד בין בקשת החייבים לדחיית מועד הפינוי לבין בקשת החייבים לקבלת דיור חלופי.
14. ייאמר בשנית, כי לו הייתה מונחת בפני בית המשפט, בקשת החייבים לדיור חלופי, הייתה זו נדונה בפני ההוצאה לפועל, אשר כאמור בסמכותו לנהל את הליך מימוש הנכס. אך לא כך היא, בקשה כזו לא נתבקשה.
15. המנהל המיוחד פירט בתגובתו את מסכת ההליכים המשפטיים שננקטו על ידי החייבים במטרה להביא לדחיית מועד הפינוי. בקשותיהם נידונו ומועד הפינוי נדחה ואף בר"ע שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.
16. עוד ציין המנהל המיוחד בתגובתו, כי למרות החובה החלה על החייבים לשתף פעולה עם הליכי מימוש הנכס, עד כה לא פעלו החייבים בהתאם, וכי מפניית כונס הנכסים עולה כי טרם בוצע ביקור שמאי בנכס.
17. לפיכך אני דוחה את הבקשה ומורה על צו פינוי מיידי והשלמת הפינוי מרצון, לא יאוחר מיום 15.11.12. ככל שהדבר נוגע לבית המשפט לפש"ר, אין מקום להתערבות מעבר לנאמר בהחלטתי מיום 23.9.12. הסמכות למימוש הנכס ו/או לפינויו ו/או לדיון בסוגיית הדיור החלופי נתונה לראש ההוצאה לפועל.
18. מקבל אני את טענת המנהל המיוחד כי בהעדר שיתוף פעולה מצד החייבים בהליכי פשיטת הרגל, תישקל ההצדקה להמשכם ולהמשך מתן הגנה לחייבים מפני נושיהם.